יובל תל-ניר, נולד בתאריך 26.4.1993. בנם של רם (רמי) ויהודית (יויו). גדל כל חייו בתל-אביב, במרחק כמה דקות הליכה מהים, אותו ביקר לעיתים תכופות עם אביו ועם חבריו. למד בתיכון עירוני א' והחליט בכיתה י"ב לבצע את הבחינה הפסיכומטרית, על מנת להתקבל ללימודי הרפואה במסגרת עתודה צבאית. ואכן כמה חודשים לאחר סיום י"ב כבר החל לימודיו באוניברסיטה העברית.
ניתן היה להתרשם מיובל עוד מהמבט הראשון, בנוכחותו המרשימה ובשמחת החיים התמידית. נער נעים הליכות ומסביר פנים לכל סובביו, מחפש רק לעזור ולשמוח יחד עם חבריו. עד מהרה נהפך למרכזה של חבורת סטודנטים מגובשת, אשר בילו יחד בירושלים ומחוץ לה. לא היה מי שלא חיפש את חברתו.
נוסף על כל פעליו, השקיע שעות רבות בעזרה בלימודים לחברים, שכן יובל הצטיין בלימודי הרפואה בצורה יוצאת דופן. כך במשך שלוש שנות לימודיו, קיבל שנה לאחר שנה הצטיינות דיקן וסיים את התואר הראשון בהצטיינות יתרה.
יובל היה איש שיחה שאין שני לו, בעל זווית ייחודית ומשכילה על נושאים מהותיים ועל נושאים שוליים, שגרמה לכל חבריו להאזין בקשב לדעותיו. ליובל תחומי עניין רבים שרק התרחבו עם השנים: החל ללמד את עצמו איטלקית, החל לנגן בפסנתר, הקפיד מאוד על אימונים גופניים ואף החל לכתוב ספר בשנה האחרונה ללימודיו.
עבור ברי המזל שזכו להכיר את יובל, בראש ובראשונה הוא היה חבר שאין כמותו. הזמן וההשקעה שהקדיש לקשרים החברתיים בינו לבין חבריו היו נדירים מאוד וכתוצאה לא נתן היה להתייחס אליו כעוד חבר מן השורה. אפשר היה לסמוך עליו ללא עוררין שהוא יהיה שם בשעת הצורך, בטוב וברע, כי זה חלק בלתי נפרד ממהותו הבסיסית – אהבה אמיתית וטהורה לזולת.
יובל היה דמות למופת של משמעת עצמית וחתירה למצוינות. לא ברור כיצד הצליח לשמור על מוטיבציה והישגים כה גבוהים. מהו אותו מקור אנרגיה שהניע אותו להשתפר ולהמשיך לאתגר את עצמו . לאור תכונות אילו, אין ספק שיובל היה מתברג לצמרת הרפואה, מצליח בכל מעשה ידיו, משפר ומציל את חייהם של אנשים רבים.
בסוף התואר הראשון ולפני התחלת השלב הקליני של הלימודים, החליטו יובל ושניים מחבריו הקרובים לטוס לטייל בפרו. כשבועיים מתחילת הטיול, יצאו לרפטינג בנהר האפורימאק עם כמה ישראלים נוספים. במהלך היום השני של הרפטינג, התהפכה סירתו של יובל וחבריו, ויובל וישראלית נוספת – שיר בכר, טבעו למוות. מאז אותו האסון, חשבנו על דרכים לשמר ולהנציח את זכרונו של יובל ולכן עמלנו על הקמת מרוץ לזכרו ביער עמינדב הסמוך להדסה עין כרם. ליובל היה מסלול ריצה מיוחד בהרי ירושלים, במקום שנקרא חרבת סעדים, ביער עמינדב. הוא היה קם מוקדם בבקרים, ויוצא לנצח את הזריחה במרוץ לראש ההר. יובל אהב ספורט עד עמקי נשמתו, ובעידודו והשראתו גרם לרבים מאיתנו להצטרף לעיסוק, לאהבה, ולחלוק איתו גם את הריצות בהר.
על מנת להמשיך את דרכו ומורשתו אנו עורכים מידי שנה, בסמיכות לתאריך בו נקטף מאיתנו, מרוץ באזור.
האירוע בשיתוף עם עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית. הפקה חברת "תאוצה".