היא תופעה מעניינת – אחת שקשה לתארה במילים.
כמו חול טובעני, ככל שתאבק יותר כך גם תשקע מהר יותר.
דומה למיטה נוחה ומזמינה, על כן גם קשה לקום ממנה.
היא מקהה את חושיך – מנגנת את אותו הצליל לאוזניך, מביאה חושך לעיניך ומעלימה את הטעם מפיך.
ועד שהצלחת להשתחחר מאחיזתה, אתה נשאר מופשט מכל. עומד לבד- באור.
זוהי השגרה.